סטטיסטית, כל אחד מאיתנו עשוי לחוות במהלך חייו לפחות מקרה אחד של חור בשן, המהווה "קנס" על הרגלים גרועים אך לפעמים גם מצב שנגרם כתוצאה ממרכיבים גנטיים שלא ניתן לשלוט בהם. אז איך נוצרים חורים בשיניים ומה ניתן לעשות כדי למנוע כמה שיותר את הופעתם? מדריך מלא בנושא מחכה לכם כאן:
הכל על היווצרות חורים בשיניים
מטריד לחשוב על זה, אבל גופנו, כגופם של יתר היצורים בטבע, מאכלס מגוון חיידקים. כאשר אוכלוסיית חיידקים מסוימת סובלת מהפרת האיזון, מתפתח מצב דלקתי שדורש טיפול רפואי.
כיצד מתבטא הדבר בחלל הפה? למשל אם צורכים כמויות גדולות של מאכלים עתירי סוכר, מה שמושך את החיידקים הניזונים ממנו, חיידקי העששת. חיידקים אלה מהווים את המאבק הגדול ביותר של רופאי השיניים, משום שהם אלו שאחראים להצטברות של רובד הפלאק על גבי השיניים, שנדבק אליהן ומחליש עוד ועוד את השן.
במקביל, החיידקים ממירים את הסוכרים שנהנו מאכילתם לחומצה, שגורמת לתסיסת השן ולריקבון איטי אך בטוח, מהשכבה העליונה ביותר ועד לליבת השן.
ככל שקיים אזור עם פלאק בחלל הפה (בדגש על הצטברות שמקורה בתדירות נמוכה של צחצוח השיניים), כך סביר להניח שיופיעו בו חורים. הפלאק מצטבר גם באזורים רגישים וחשופים יותר, כמו רווחים בין השיניים ובינן לחניכיים, סדקים וחריצים על גבי השן ועוד.
נקודה חשובה: לא כל חור בשן מבטא הרגלי חיים גרועים. עששת מתפתחת גם על רקע תורשתי של בעיות דנטליות במשפחה, פגמים מולדים במבנה אמייל השן, יובש כרוני בפה או בעיה של רוק חומצי, צורת מנשך השיניים ומיקומן ועוד.
כיצד מזהים חור בשן?
חיידקי העששת מתקדמים מהחוץ אל הפנים, כך שהראשונה בתור להיפגע תהיה שכבת האמייל של השן, שעוטפת אותה ומגנה עליה. חור באמייל לא מבטא תסמינים ולכן הדרך היחידה לאפיין אותו תהיה באמצעות הטיפול השגרתי אצל רופא השיניים.
אם החור לא טופל, הוא יתקדם אל השכבה הפנימית יותר – שכבת הדנטין. שכבה זו רכה יותר ולכן רגישה בהרבה לטמפרטורת המזון והמשקאות, לטעמים חזקים ועשויה לבטא במצב של חור גם נפיחות וכאבים.
גם הפעם, ככל שהחור לא מטופל ומוסיף להתקדם, הוא עלול להגיע אל ליבת השן עצמה – מוך השן. כאן החור כבר גדול ואיתו גם הסיכון לאבד את השן עצמה! הדבר מלווה בכאבים חזקים, ריקבון וגם קושי ללעוס מזון חם או קר באותו צד. עם החדירה למוך השן, תתפתח גם דלקת ואף נמק.
פעולות מניעה לחורים בשיניים
חורים שהופיעו יצריכו טיפול שיניים הכולל סתימה במקרים קלים ועד טיפול שורש ואף עקירה במקרים קשים. ולכן הדרך הטובה ביותר להימנע מהופעתם תהיה באימוץ הרגלים מטיבים לאורך זמן, כולל היגיינת פה נאותה וצריכת מזונות מתאימים.
הפעולה המרכזית ביותר היא לצמצם בצריכת סוכרים ועמילנים, בדגש על ממתקים שמותירים שכבה דביקה על גבי השיניים כמו טופי או במבה. אם כבר החלטתם לאכול מזון עתיר סוכר אז מומלץ שיהיה בצמוד לארוחה בה הפרשת הרוק גדולה יותר וכך החומצה שהסוכר מייצר תנוטרל. לאחר הארוחה, רצוי ומומלץ לשטוף את הפה עם מים ולצחצח כחצי שעה לאחר מכן.
ככלל, יש להקפיד על תזונה בריאה, מאוזנת ואיכותית המכילה ויטמינים, מינרליים, נוגדי חמצון ואת כל אבות המזון. מומלץ לגשת לטיפול אצל השיננית אחת לחצי שנה ולביקורת אצל רופא השיניים אחת לשנה.
כלל האצבע הוא לצמצם כמה שיותר את החומציות בשיניים, באמצעות מאכלים נוגדי חמצון, צחצוח פעמיים ביום ושימוש בחוט דנטלי והימנעות מצריכת משקאות ומאכלים עתירי סוכר.
אם החור קטן והתחלתי, ניתן לזהות אותו רק בטיפול אצל רופא השיניים ולכן חשוב להגיע לביקורת תקופתית ולטיפולי השיננית בזמן. אם החור גדול יותר, ייתכן שתחושו בעקצוץ ואף כאבים בשן בעיקר במהלך אכילה ושתייה. אם מדובר בחור בשן קדמית, אתם עשויים להבחין בכתם חום.
כל חור מתחיל כקטן ותמים ומגיע עד לליבת השן, שם היא עלולה להירקב, להינמק ולהתפרק. במצב של אובדן השן כבר יהיה צורך לעבור תהליך מורכב הכולל גם השתלה דנטלית כדי להשיב את איכות החיים ותפקוד הפה התקין, מה שמאופיין לא רק באי נוחות בלשון המעטה, אלא גם בעלויות יקרות.
מומלץ להגיע לביקורת תקופתית אצל רופא השיניים אחת לשנה לפחות. אם יש לכם בעיות או מצבים הדורשים התייחסות רפואית באופן תדיר יותר, יש להגיע לביקורת ולבדיקה בפרק הזמן שנקבע על ידי הרופא ולהימנע מאיחורים.
